מקום בעולם : מחשבות על חינוך

תקציר:
אדם שבוחר לעסוק בחינוך הוא כנראה אדם מאמין. אדם שמאמין בבני אדם, ביכולת שלהם לחולל שינוי, לעצב מציאות ולצעוד בדרכים חדשות. אדם שאינו מרפה, גם כאשר האמונה והחלום נקברים תחת אבק השגרה והיום-יום, גם כאשר הזיעה הניגרת ממליחה את העיניים וקשה לראות את הדרך. כמנהל תיכון "ברנקו וייס" ברמלה בחמש השנים האחרונות כתבתי שורה ארוכה של מכתבים למורים. מכתבים ומילים של חינוך, שביקשו לתת עומק לחוויה, אופק לעשייה, משמעות לעבודה. בספר זה, שבו רוכזו עשרות קטעים מתוך המכתבים, מתאספים יחדיו סיפורים, תובנות, מחשבות, רגשות, לבטים, געגועים, עצב, שמחה, כאב ואושר. כל שיש בחינוך. כל שיש בחיים בכלל. על פניו זהו סיפור מקומי של בית ספר אחד קטן ברמלה, אבל במובנים עמוקים יותר יש כאן, כך נדמה לי, סיפור רחב בהרבה של רבים-רבים בחברה הישראלית. נדמה לי שגם מי שאינו עוסק בחינוך ימצא במילים אלה טעם ומשמעות. לשמחתי, ראינו ברכה בעמלנו, ומדי בוקר, אל מול עינינו המשתאות, זכינו לראות את עופות החול ממריאים; מתנערים מעפר ומבקשים לגעת בשמים. היש תמונה יפה מזו בעולמנו? היש עבודה אחרת שמעניקה חוויה אשר מתקרבת לחוויה מכוננת זו?

עותקים